למכור מים, גרביים וחולצות באותו מקום שבו מוכרים מנוי.
פריט למכירה יושב באותו קטלוג של המנויים והכרטיסיות, עובר באותה קופה ומקבל את אותה חשבונית מס. זה נשמע מובן מאליו עד שרואים כמה סטודיו מריצים את החנות שלהם בנפרד ומגלים בסוף השנה ששני המספרים לא מסתדרים.
פריט למכירה יושב באותו קטלוג של המנויים והכרטיסיות.
אותה קופה, אותם כרטיסים, אותם תשלומים.
מוצר מקבל חשבונית מס בדיוק כמו מנוי.
אפשר לחייב פריט מהדלפק על הכרטיס השמור של החברה.
הוזמן, מוכן, נמסר. החברה רואה איפה זה עומד.
החזר על מוצר עובר את אותו אישור ואת אותה חשבונית זיכוי.
שם, מחיר, תמונה, וזהו.
מהאפליקציה או מהדלפק, על הכרטיס השמור.
מסמנים את ההזמנה כנמסרה, והיא רואה את זה.
מכירות החנות והמנויים יושבים באותו מספר.
כן. מהדלפק אפשר לחייב על הכרטיס השמור שלה, והיא מקבלת את החשבונית כרגיל.
עוד לא. אפשר למכור ולחייב כרגיל, אבל המערכת עוד לא סופרת כמה יחידות נשארו על המדף.
כן. אפשר לקשור פריט לסוג שיעור, כך שהוא מוצע במקום שבו הוא באמת נחוץ.
ספירת מלאי עוד לא קיימת. אפשר למכור, עוד אי אפשר לדעת כמה נשאר.
השיחה הראשונה היא שאלות, לא מצגת.